החלטה בתיק ת"א 36447-04-13

אקדמת מילין

1.      העניין שבפני, בקשת הצדדים למחיקת התובענה וביטול עיקולים זמניים אשר הוטלו במסגרתה, ובקשת כל אחד מן הצדדים, לחייב את משנהו בהוצאות ההליך.

2.      אקדים ואציין, כי במסגרת הטיעון בהקשר של החיוב בהוצאות, הגדילו הצדדים לעשות, ומלינים הם צד אחד על רעהו, כי הטיל עליו מלאכה קשה לעשותה בהקשר של המחלוקת המשפטית שבין הצדדים - ובמסגרת זאת טען כל צד כנגד משנהו, כל צד השיב לטענות חברו, וכל צד אף השיב לתשובת חברו (ובחלק מהמקרים אף מבלי שתשובה כאמור הותרה או נתבקשה) - ולמעשה עיקר עבודתם של הצדדים, המלינים על ההוצאות אשר נגזרו עליהם, נוגעת לשאלת החיוב בהוצאות.

3.      טענות הצדדים קיבלו נפח רב מאוד, רב מהנדרש, ולא ניתן אלא להצר על כך כי היריעה הורחבה בהקשר זה הרבה מעבר לנדרש - אם כי להיקף ול"עוצמת" הזעקות ישנה השלכה אף על הכנסת טענות הצדדים לפרופורציה הנכונה.

4.      החלטה זאת, לפיכך, תינתן בתמציתיות הראויה להחלטה מסוג זה, ולא תעמוד על קוצו של כל יוד בכתבי הטענות של הצדדים, אשר הצליחו לגרום לדיון נרחב בשאלת ההוצאות - נרחב בהרבה מזה הראוי להליך המשפטי כולו, גם אם היה נדון לגופו.

נתוני יסוד

5.      בתמצית, יצוין כי התובעת העבירה לנתבעת 1 כספים, בשגגה, בהיקף של 222,191 ש"ח. התובעת הייתה קשורה במערכת חוזית מול תאגיד אחר, דיסיפלין טכנולוגיות 2010 בע"מ, ואולם בשל טעות פקידותית אצלה, הועברו הכספים לחשבון נתבעת, שהינה בעלת שם דומה. הכספים הועברו במספר העברות, אשר יעדן היה שגוי בעליל. ההעברות השגויות בוצעו בין חודש נובמבר 2010 לחודש ינואר 2012.

6.      בחלוף תקופה, נתגלתה השגגה, והתובעת דרשה מהנתבעת 1, אשר קיבלה את הכספים לידיה בשגגה, כי יושבו אליה, ובתמורה הנתבעת 1 העבירה לתובעת סכום חלקי, בסך של 150,000 ש"ח. בהתאם הוגשה תובענה על היתרה.

7.      לאחר שהוגשה תובענה והוטלו עיקולים זמניים על פי החלטתי מיום 22.4.2013, הודע לתובעת ביום 22.5.2013 כי הכספים אשר מלכתחילה יועדו לחב' דיסיפלין טכנולוגיות 2010 בע"מ, הוסדרו בין הנתבעת לחברה כאמור, ובכך נפתרה המחלוקת שבין הצדדים.

8.      על נתונים אלה, אין מחלוקת בין הצדדים.

המחלוקת שבין הצדדים

9.      לגישתה של התובעת, מן הראוי לחייב את הנתבעת בהוצאות ריאליות של ניהול ההליך, לאחר שהשקיעה משאבים רבים בשל טענות סרק מטעמה של הנתבעת 1, אשר סירבה להעביר כספים אשר לא היה כל ספק כי לא יועדו אליה. טוענת התובעת כי הנתבעת 1 סירבה להשיב הכספים או להעבירם ליעדם האמיתי, בחוסר תום לב - חוסר תום לב אשר חייב את התובעת לפנות להליך משפטי על מנת למצות את זכויותיה.

10.  הנתבעת 1 השיבה לבקשה לחיובה בהוצאות ההליך, ולא רק זאת, אלא הגיבה בבקשה לחייב את התובעת בהוצאות ההליך. לגישתה של הנתבעת 1, ההעברות השגויות אינן מגיעות כדי "שגגה", אלא מדובר בהתנהלות רשלנית מצד התובעת, והתנהלות משפטית אגרסיבית המיועדת להסתיר את מבוכתה של התובעת מהתנהלותה הרשלנית.

11.  לאחר בחינת מלוא טענות הצדדים (ואין הצדקה להתייחס אליהן אחת-אחת ובמלואן), סבורני כי הצדק הינו עם התובעת, אשר טוענת כי ההליך המשפטי נכפה עליה עקב התנהגות חסרת תום לב מטעם הנתבעת 1.

12.  לנתבעת 1 אין ולא הייתה כל הצדקה משפטית להחזיק בכספים אשר הועברו אליה בשוגג, והיא מודה בכך בפה מלא, בטיעון העובר כחוט השני בכל כתבי הטענות מטעמה. טענת הנתבעת 1 באותו שלב הייתה, כי מאחר ונתבעה על ידי דיסיפלין טכנולוגיות 2010 בע"מ ועל ידי התובעת, בגין אותו סכום, הרי שאינה משיבה את הכספים בשל היותה מצויה ב"סיכון כפול", קרי, נתבעת היא על ידי שני גורמים באותה עילה ובנוגע לאותם כספים ממש.

13.  טענה זאת, אשר היוותה הצידוק לעיכוב הכספים בידי הנתבעת 1, הינה מקוממת, חסרת תום לב ובאופן מוצדק, טענה זאת, אשר אינה נכונה אף לא מן הבחינה המשפטית, הביאה לנקיטת ההליכים בידי התובעת.

14.  טענת "סיכון כפול" נכונה במקרים בהם שני צדדים אשר דרישותיהם אינן קשורות, דורשים את אותם כספים המוחזקים בידי הנתבעת 1; במקרה דנן, כאשר מדובר בדרישות המוכלות אחת בתוככי רעותה, וכאשר יותר ברור מברור שהיעתרות לאחת משתי הדרישות מאיינת את חברתה, פעולתה של הנתבעת 1 באי השבת מלוא הכספים אשר החזיקה ללא זכות שבדין, הייתה חסרת תום לב באופן קיצוני.

15.  יכולה הייתה הנתבעת 1 (במידה והייתה משתכנעת מהטיעון השגוי מעיקרו אשר היא עצמה העלתה) לפנות ולהגיש "טען ביניים", במסגרתו היה ביהמ"ש מסייע לחלוקת הכספים, ככל שמדובר היה אכן בקושי אמיתי וכן (וקושי אמיתי, כלל לא היה), אולם היא לא עשתה כן. יכולה הייתה הנתבעת 1 לפנות לאחד משני הגורמים, ולבקש את אישורו כי תשלום לאחר מאותם שניים, יאיין את דרישתו, ואולם גם זאת היא לא עשתה.

16.  חוסר ההיגיון שבטענה המשפטית לפיה מדובר בסיכון כפול, ברור אף מתגובת הנתבעים "תגובה מטעם הנתבעים לבקשה מטעם התובעת למחיקת התביעה, ביטול צווי העיקול ומתן צו להוצאות", שם נכתב בס' 10 אודות הקשר שבין שתי הדרישות/תביעות, קשר שהיה ידוע מלכתחילה לנתבעת 1.